בספרה המרתק והתשוקתי של ג’ניפר פרובסט, מחפשת את התמיד, מוצגת דמותה של אריילין קנדי, מתאמנת יוגה ומאסטר של שלווה ורוגע, שמקדישה את חייה ללימוד ולהנהגת סדנאות הרגעה והרפיה. הפעם, תלמידה חדשה שלה היא שוטר בשם סטון פטי, והיא נחושה ללמד אותו אופן שליטה עצמית וקרה, למרות אופיו הלהוט והכעסו המבעבע. אך כשתחושת המשיכה והחום ביניהם מתחממת, אריילין עשויה למצוא עצמה מתקשה לשמור על איזון ושליטה, ומתחילה להרגיש שהנה היא זו שמתקררת מתוכה.
בתוך אווירה סוערת של מתח וקנאה, סטון מחליט להציע הצעה בלתי צפויה: “יש לי הצעה,” הוא אמר בעווית משועשעת. “ננשק אחד את השנייה. ננסה לבדוק אם אנחנו יכולים להיות שותפים לאידיאל של סיום הרומן או סיומו.” היא השיבה בנחרצות, “אני لا צריכה נשיקה כדי לדעת שאתה עשוי להיות סיוט של ממש. אתה, שוטר, יוצא סמוק, עבודה קשה, תוקפנות, וציני בקול.” היא שמרה על גישה ביקורתית, אך חשה איך אצבעותיה מחילות על לחייה, מחוסרות רוך, ומתחילה להרגיש את התפתחות הקשר ביניהם מעבר לראשוני.
במקום בו ידיו מתקרבות ללחוש באוזנה, מלטף את סנטרה ומעלה עד לקודקודה, מבעבע בלבולי חיבה נגד עוצמתו וחוזקו הפיזי המעודן. זו לא תנועה של אלימות, אלא של רכות המסתירה כוח עצום, ומוכנה לפעולה קיצונית מתוך רצון לשלוט במתח ולרתק.
הויכוח שלהם מגיע לשיא, כאשר סטון מבהיר בלעג, “ואתה עצמת עצים, נאיבית, היפית עם תבונה אלוהית,” ומוסיף בנימה של הערכה עצמית, “וגם צמחוני והאיש הרע. תאמיני לי, כבר יש לי אסימון של עבריינות.” אריילין נאנחת בצעקה ומחזיקה בציפורניה בתוך כתפיו של סטון, באימה ולחץ, בקול חזק ואמיתי: “אתה לא יודע כלום עלי, שוטר! אני לא נאיבית.” הוא משיב בקרירה קצרה, “סטון. תפסיק לדבר ושתוק.” ואז, ללא אזהרה, הוא תופס את פיה בפגישה ומנשק אותה.
כשהפעם הראשונה של נשיקתם חשה בחלקה את הכוח והעוצמה של הרגש, היא משאירה את הכול ועם כל נשמיה המלאה, היא מרחיבה את פיה ומחפשת עוד, מתמסרת לטעמה ולריחו. סטון מלחש באוזנה הערות פרובוקטיביות ומחרמנות, ומחדיר אותה לתוך חוויות סוערות של תשוקה ורצון עז להתמסר לגופו ולנשמתו, בכל עצמה. היא מרגישה כיצד גופה מתעקש, מתחמם ומתרגש, בעודו משולב עמוק בתשוקה של רגעיהם המיניים.
הקרבה ביניהם גוברת, והתשוקה הופכת לניתוק מוחלט מהכללים ומהתחזיות הקודמות שלה. היא מעופפת אל עבר הרגע, רוצה להותיר את ההגנות שלה בצד, להתמסר לתשוקה ללא מעצורים, להיות חלק מרגע אינטימי ומסוכן, עם גבר שאינו חושש להביע קנאה, תוקפנות ולב אליהב – רק כדי להרגיש את עוצמת הרגש התוך-גופי והנפשי.
הוא מציע לה, בהבעה של תשוקה חיה ודרוכה, “אני רוצה אותך עכשיו, כאן, בלי לשאול יותר כי זה מה שאת באמת רוצה.” והיא, למרות שהנפש שלה מייחלת ומוחלת, מרגישה כי אין באפשרותה להגשים את רצונה כרגע, והתחושה של הסיכון והעוצמה עוטפת אותה באין-אונים.
וכך, בין התרגשות, תשוקה ואי-ודאות, הם שוקעים לתוך חוויה חכמת הזמן, מלאה ברגש, בבהירות של עוצמה ומנהרת חיסול של כל המעצורים שהיו לה פעם. כל פיסת נשימה, נגיעה, ומבט אומרים יותר מכל מילות אהבה ומסתורין, וכל זאת – בספר מלא בהתרגשות, חיזור, ומשיכה בלתי ניתנת להתנגדות.
