כחבר שהחל לבחון את חוויות חברים ומשנתי על היכרויות באפליקציות דוגמת Tinder, אני זוכר שהניסיון הקצר שלי שם הוכיח שמרבית ההתחברויות הן עם גברים שמחפשים לשוחח בפורנו, או לגשש לעבר מטרה פשוטה של מפגש מיני מיידי, מבלי להיות מעורבים ברגשות או בחיפוש אחר קשר משמעותי.
חשוב לציין שהניסיון שלי לא היה יחיד במינו — רבים מוצאים את עצמם במצב דומה, כשהם מגלות כי ההודעות שמגיעות הן לעיתים קרובות עם גברים שמפרטים את כוונותיהם באופן ישיר ולעיתים מאוד מטריד. זה עשוי להרגיש כמו חוויה לא נעימה, וזו ההרגשה שמלווה את רבים שנפגשים עם ההבנה כי רוב ההתחברויות באפליקציות מסוג זה אינן מובילות לקשר אמיתי וארוך טווח.
כדאי לדעת שהרבה אנשים מודעים ליתרונות ולחסרונות של Tinder, אך עדיין הוא זכה לתדמית של מקום שמושך גם אנשים שמחפשים מגע קל, בילויים מזדמנים, או יחסי תאווה בלבד. במקרים נדירים, יש גם סיפורי אהבה שקמים לתחייה, אך רוב הסיפורים מתקיימים באופי של מימוש מיידי של תשוקות רגעיות.
אירוע שקרה לאחרונה ממחיש היטב את ההבדל בין חוויות חיוביות לשליליות שניתן לחוות דרך אפליקציות ההיכרויות. אישה בשם מישל תומאס, פגשה גבר שיצא איתה לבילוי של משקה על גדות נהר התמזה בלונדון, והיווה תחילתה של חוויה רומנטית באווירה נינוחה ורומנטית שהסתיימה בנשיקה נעימה. אך המתח שהתחיל עם רושם חיובי התגלה כקצר מועד, כשהתברר שהגבר שהחליט להמשך את ההיכרות בעקבות הודעה שנשלחה אליו למחרת, הציג גישה מאוד שלילית וביקורתית כלפי גופה של מישל.
הגבר פתח את ההודעה באומרו כי הוא מאוד מתאהב במישל ומאמין שהיא היפה ביותר שהכיר, אך אז הוסיף כי מצא את עצמו מתגרה יותר מאשר מקסים כשנתקל בנשים רזות יותר. הוא הבהיר כי הוא נמשך יותר לנשים עם קימורים, והצהיר כי הפנטזיה שלו, אפילו כשמדובר באהבה חמה, קשורה בכך שהגוף שלה לא תואם את הטעם שלו. הוא תיאר זאת כהתמודדות עם “תחושות שליליות” שמוזנות וגורמות לו להרגיש שהרצון למשיכה פוחת, בשל חוסר היכולת שלו למצוא נוחות במבנה הגוף של מישהי עם קימורים טבעיים.
הוא המשיך להסביר כי הוא מתעורר ל”Triggers” המפעילים את הקסם בדמיונו, כשהוא מדבר על חוכמתה, מעייניה ואישיותה, אך בסוף, הסביר כי בדיוק בגלל שמהנאה שלה מהשיח והמוח שלה, אין באפשרותו להמשיך הלאה בשל ההעדפה הפיזית שלו, ולפעמים הגוף פשוט “מאכזב”.
מישל, שהתמודדה עם ההודעה הבזוית והפוגענית, בחרה להגיב בפוסט פייסבוק ובבלוג אישי בכתבה שהקדישה לעצמה, שבה היא תיארה את חוויותיה ואת תגובתה לפרסום של הגבר. היא פתחה באומרה שהיא נסערת מלהיות קורבן לאמירות שמביישות את הגוף שלה ומעליבות אותה בפני עצמו, אך היא לא התכוונה להעליב או להקטין את עצמה, אלא להראות שדיון על גבולות, כבוד, וקבלה עצמית חשובים עד כדי כך שיש לנסות ולהילחם against כל מיני אמירות מגעילות שיש בהן פגיעה, במיוחד כשמדובר במישהו שמגדל בתו המתבגרת.
בהמשך, מישל מציינת כיצד היא מייחסת חשיבות רבה לחינוך של ילדיה כלפי גופם, לפיתוח ביטחון עצמי, ולהעצמתן על פי אישיותן החכמה והיצירתית. היא טוענת כי על ההורים לעודד את בנותיהן לאהוב את גופן, להעריך את היכולות שלהן, ולבנות תשתית של ביטחון עצמי עמיד, שתאפשר להן להתמודד עם כל ניסיון להשחית את הערך העצמי שלהן — גם מבן אדם שלילי או בלתי מתקבל על הדעת.
התוכן הזה מדגים היטב את החשיבות שבחינוך לערכים של קבלה עצמית, כבוד הדדי, ואומץ להתמודד עם ביקורת שלילית, במיוחד בעולם המדיה החברתית שבו מפגעים כאלה הופכים לדבר שבשגרה. זו נקודה חשובה שהולמת לדבר עליה בעולם המודרני, כדי לחנך את העתיד ליחסים מכבדים ומסוגלים להגן על הערך והגאווה האנושית. ולכן, הדרך של מישל מבהירה שיש חשיבות רבה להפגין עמידות, לא להירתע ולפעול נגד תקיפת הערך העצמי, מתוך אהבת עצמך ומשמעת נפשית.
